ALLIN > חדשות > חדשות משפט ופלילים > הבעלים של "רעננה סיטי" ועובד זוכו מתקיפת מהמר ווינר

הבעלים של "רעננה סיטי" ועובד זוכו מתקיפת מהמר ווינר

הבעלים של "רעננה סיטי" ועובד זוכו מתקיפת מהמר ווינר

בית משפט השלום בכפר סבא זיכה השבוע את בעלי החנות "רעננה סיטי" באזור התעשייה ברעננה ואת עובד המקום מתקיפה של אדם שביקש לקנות כרטיס "ווינר" בחנות. זאת על אף סרטון אבטחה המתעד את השניים תוקפים אותו לכאורה.

לפי כתב האישום, בדצמבר 2016 נכנס המתלונן ל"רעננה סיטי" וביקש לרכוש כרטיס הגרלה מסוג "ווינר" בסכום של אלף שקל בסמוך לשעת סגירת ההגרלה. המתלונן ביקש לשלם בכרטיס אשראי, שהתברר כלא תקין. בהמשך, משלא ניתן היה לבטל את העסקה, מסר המתלונן לעובד המקום כערבון טלפון סלולרי השייך לאחר ואף התברר כלא תקין. העובד עדכן בעניין את הבעלים, וזה הסביר לו שמדובר בנוכל וביקש ממנו שככל שהמתלונן ישוב לעסק – הוא יעכב אותו עד שתגיע משטרה שיזעיק למקום.

לאחר זמן קצר, משהתברר למתלונן שכרטיסו זכה, הוא חזר לחנות לפדות את כספי הזכייה. לפי כתב האישום, באותן נסיבות התגלע בינו לבין הנאשמים ויכוח במהלכו הם תקפו אותו. נאשם 2 אחז בצווארו של המתלונן, נאשם 1 אחז בגופו, ושניהם הוליכוהו מחוץ לחנות ומחוץ לטווח מצלמות האבטחה. שם היכה אותו נאשם 2 במכות אגרוף עד שהמתלונן נפל לרצפה, ונאשם 1 בעט בו בעודו שכוב על הרצפה. כתוצאה מכך נגרמה אדמומית בפניו.

בבית המשפט הנאשמים אישרו כי המתלונן נפל מחוץ לחנות, אך הם טענו כי הוא החליק והנפילה לא נגרמה כתוצאה מתקיפתם.

הצדדים נחלקו ביניהם בעיקר ביחס לפרשנות המשפטית של מעשי הנאשמים. המדינה טענה כי מדובר במעשה תקיפה מתוכנן, שבוצע רובו במכוון מחוץ לטווח מצלמות האבטחה. עורך דינם של הנאשמים טען מנגד, כי מדובר בהתנהלות לגיטימית כנגד נוכל ובמטרה לעכבו עד הגעת כוחות משטרה שהזעיקה אשתו של הבעלים למקום.

"לאחר ששמעתי את עדויות העדים, עיינתי במוצגים השונים ונתתי דעתי לסיכומי הצדדים, מצאתי כי המאשימה לא הצליחה להוכיח אשמת הנאשמים במיוחס להם מעבר לספק", קבעה השופטת מרב גרינברג בפסק הדין, "התמונה העובדתית שנפרשה לפניי מלמדת על סיטואציה מורכבת שבה מעורבים מחד המתלונן, שגם אם אקבל טענת ההגנה שכוונתו הייתה להערים על הנאשמים, הוא לא התכוון לנקוט כלפיהם באלימות, ומנגד שני הנאשמים, בעל החנות והעובד, שכל רצונם הוא לעכבו עד הגעת המשטרה למקום".

ועוד קבעה השופטת: הנאשמים עשו שימוש בכוח סביר וממוקד לצורך עיכוב המתלונן ובהמשך במטרה שלא יימלט טרם הגעת השוטרים למקום. משהמתלונן סירב להיוותר במקום ובהמשך התנגד בכוח לאחיזתם בו, ברי כי נכון היה להגביר מידת האחיזה בו לצורך מניעת הימלטותו.

השופטת הדגישה כי היא אינה מתעלמת מטענת המתלונן, כי הנאשמים דחפוהו ובעטו בו בעודו שכוב על המדרכה מחוץ לחנות, ויכול שהמהומה שנוצרה במקום הובילה לנפילתו ובהמשך לנפילת אחד הנאשמים או לניסיונם הנוסף למנוע הימלטותו באמצעות שימוש בכוח, "אך עדיין לא ניתן לראות בכך מעשי תקיפה מובהקים ולנתקם מהתנהלות הנאשמים בתוך החנות וכוונת המתלונן, כפי שהודה בגרסתו, להשתחרר מאחיזתם ולהימלט על נפשו".

מאת: מערכת אול אין | תמונת המחשה: freepik

פורסם על ידי

תגובות פייסבוק

Comments are closed.

תפריט